שכונת 'בית וגן' הממוקמת במערב ירושלים נוסדה ב1926 על ידי 'אגודת בית וגן' מיסודו של 'המזרחי' בירושלים. המגרשים, שהשתרעו על 400 דונם, נרכשו בתרפ"א (1921), במגמה לבנות עליהם 70 בתים בני קומה אחת המוקפים גנים ונוי, ומכאן נגזר שמה של השכונה – 'בית-וגן'.
בשנת 1926 החלה הבניה בשכונה ובמשך השלוש השנים הראשונות נבנו 25 בתים נאים ומרווחים וסביבם ניטעו עצי ברוש, אורן אקליפטוס ופרחים. תחילה, התישבו בשכונה יהודים מהעדה הספרדית והם בנו את בה את בית הכנסת הספרדי הגדול השוכן ברחוב 'הרב קוק' (כיום רחוב 'בית וגן').
אופיה ומימדיה של השכונה – כפי שהיא היום התפתחו לאחר מלחמת השחרור, אז החלה בה תנופת בניה ביוזמת חברי תנועת 'פאג"י' הירושלמית. בשלב מאוחר יותר, נהרסו מרבית בתיה המקוריים של השכונה ונותרו רק בתים מעטים היכולים להצביע על סגנונה המקורי.
בשכונה מתגוררים כ20,000 תושבים ורובם המכריע נמנה על המגזר החרדי.